סוגי השתלת שיער

השתלת שיער היא טיפול שהביקוש לו נמצא בשמיים בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך היא העלאת המודעות ליתרונות של התהליך, במיוחד כאשר מבצעים אותו בשיטות החדישות ביותר ובאמצעות מומחים מהשורה הראשונה בתחום. עם התפתחות הטכנולוגיה השתפרה תמונת טיפולי השתלת שיער, וכיום ידועים כמה שיטות מרכזיות ועמוסות יתרונות – שכל אחת מהן עשויה להתאים יותר במצבים שונים.

בכתבה הבאה נעשה לכם קצת סדר בבלאגן, בהתייחס לשלוש השיטות המרכזיות המקובלות כיום.

שיטת FUT

את הסקירה אנחנו מתחילים על שיטה ותיקה יחסית, אך כזו שעדיין נעשה בה שימוש תדיר בישראל ובעולם. שיטת FUT, הידועה גם בתור "שיטת הסטריפ", פועלת על פי העיקרון שאפשר לעודד צמיחה מחודשת וטבעית של שיער האדם לאחר שמשתילים באזור החסר שתלים שהמקור שלהם הוא בגוף האדם המושתל עצמו (בדרך כלל אזור העורף, אם כי ייתכנו גם אזורים אחרים).

שיטת FUT מבוססת על תהליך כירורגי בסיסי באופן יחסי, אך כזה הדורש הכנה מסוימת. קודם כל יש למפות את ממדי הבעיה, וגם את צורת הפתרון: זאת תוך בחינת האזור המושתל והאזור ממנו אפשר לקחת את השתלים.

הניתוח נעשה לרוב בהרדמה מקומית, לאחר קצירת פס שיער דק בחלק האחורי, חיתוך השתלים ליחידות קטנות והכנסה שלהם לאזור המיועד לביצוע ההשתלה. הדיוק כאן הוא מילת מפתח בדרך להצלחת המשימה, ואצל רופא מהשורה הראשונה התוצאה צפויה להיראות טבעית לחלוטין.

חיסרון של השיטה הוא הצלקת הליניארית הנותרת באזור בו מוסרת רצועת השיער, המחייבת בדרך כלל הסתרה שלה באמצעות השיער הקיים. בנוסף אחוזי ההצלחה שלה פחותים מאלו של השיטות הבאות שנסקור.

שיטת FUE

שיטת FUE נחשבת בעיני רבים ליעילה ביותר לביצוע השתלת שיער, ולא קשה להבין מדוע. בדומה לשיטת FUT, גם ב-FUE הבסיס העיקרי לביצוע הטיפול הוא לקיחת זקיקי שיער מאזורים שונים בקרקפת והשתלה שלהם במקומות הייעודיים.

ההבדל העיקרי הוא האופן בו לוקחים את אותם זקיקים: אם בשיטת FUT משתמשים בסטריפ שהוא למעשה פיסת עור עם זקיקים רבים, כאן השימוש במחט ייעודית מאפשר לקיחה של זקיקי שיער בודדים, בהתאם לכמות הנדרשת. המחט גם תבצע את ההשתלה בפועל.

המשמעות היא שהדיוק של ההשתלה גבוה יותר, והאותות שלה על גבי הקרקפת כמעט ולא קיימים – למעשה, לא צפויה אותה הצטלקות המאפיינת את שיטת FUT.

הטיפול נעשה בהרדמה מקומית, כך שהאדם בו נעשית ההשתלה לא צפוי לחוש כאבים או חוסר נוחות.

שיטת FUT היא יקרה יותר באשר ל-FUE, אולם רבים יטענו שההבדל המשמעותי בתוצאות שווה את ההשקעה.

בנוסף לכך השיטה מתאימה גם במצבים מורכבים יותר בהם נדרשת השתלת שיער, וזאת מכיוון שבאמצעותה אפשר להשתיל הרבה יותר זקיקי שיער במהלך טיפול אחד.

שיטת DHI

שיטת DHI מאפשרת תהליך השתלה "חלק" יותר, כאשר אחוז מסוים מההליך המאפיין את השיטות האחרות לא נדרש כאן: בעיקר גילוח הראש, פתיחת התעלות טרם הטיפול והשתלה של כל זקיק בנפרד. השיטה מזכירה באופן הביצוע שלה את FUE, אלא שאת המחט מחליף עט מיוחד בכוחו לבצע את הרחבת התעלה והחדרת השיער אליה באותה פעולה. אופן הביצוע מציע שליטה רבה יותר על מאפייני ההשתלה, לרבות כיוון ההשתלה, הזווית בה יונח השיער ועומקה של ההשתלה. תקופת ההחלמה כאן בנוסף מהירה יותר.

אז איזו שיטה הכי טובה ומומלצת?

חשוב לציין שכל שיטה עשויה להתאים מראש במצבים שונים, כך שהשאלה כאן היא לא בהכרח של מהי השיטה ה"טובה" יותר אלא של מהי השיטה המתאימה לאדם נתון במקרה נתון. DHI למשל מתאימה יותר לאנשים (ובמידה רבה נשים) בעלי שיער קיים, בעוד שב-FUE ההתאמה לא פעם היא לשטחים נטולי שיער לחלוטין.

לכן חשוב לפנות למומחה הבקיא בשיטות השונות ויכול לבצע אותן בהתאמה מלאה לצרכי האדם.